קרני השמש הראשונות שטפו את צמרות העצים של גבעות הילסבראד. ליד הר בחורבות אלתראק החל שלט מתכת מכוסה בשכבת אבק דקה להאיר. אפשר לקרוא "Wigglyworm" על הכרזה. ואז הופיעה יד זעירה שמנגבת בעדינות את האבק עם בד משי זעיר מהכרזה ההיא.
"היום זה היום, הכל צריך להיות מושלם "- חשבה ההוויה הזעירה.
עכבר ג'ינג'ר היה הבעלים של אותו פוסטר, כמו גם הבית שהיה שייך לו. בית שכמו כל גמדים היה מעגלי ובנוי ממתכת. היו בו 3 קומות. בקומת הקרקע היה הסלון. הוא הציג ספת עור שחורה מחוספסת המחוברת לטלוויזיה, שהייתה המצאה מהפכנית של רטין. הטלוויזיה הייתה אמורה להביא את הידיעה על המתרחש בעזרות לכל הבתים שהיו בהם, אך כרגע כל מה שניתן היה לראות על המסך ההוא היה המצלמה שהתקינה נוטי מאוס במרתף. למפעל הזה היה גם מטבח ובתוכו היה "שף-אי" שהיה הרובוט שנהג לבשל לרטין. בבית היו רבים מהרובוטים הללו שעזרו לגמד גם בעבודות הבית וגם בלימודי ההנדסה שלו.
בקומה העליונה היה חדר השינה, ובו הייתה מיטה זעירה מכוסה בשמיכת רוני באיכות טובה מאוד. היה גם שולחן קטן שהיה מלא בניירות, תוכניות, עטים מזרקה ופחי דיו מכל הצבעים. החדר הואר היטב על ידי מנורה בצורת גירוסקופ וכמה תותחי אור לאורך קירות החדר.
אבל במרתף נמצא האוצר האמיתי של נוטי רטין. שם אפשר היה למצוא הכל באותו אופן שאפשר אפילו ללכת לאיבוד בין ערבוביית הברזלים, האגוזים, הקפיצים, צלחות המתכת, כדורי הצמר, שרידי ניסויים כושלים, ראשי רובוטים ושאר זבל שאצרה רטין בהתלהבות. המרתף היה גם גדול פי 2 מהסלון ופי 4 מחדר השינה. הוא הציג אינספור לוחות מקושקשים, שולחנות עבודה, מחזיקי מנורות ניידים ורובוטים מסייעים. שם, בנוסף, היה גם התכשיט שבכתר רטין. הוא עבד על כך חודשים ואף שנים, והיום היה היום לבחון זאת.
"לאן נעלם האידיוט ההוא?" - חשב רטין. הייתי צריך להגיע עד עכשיו.
השעה הייתה כמעט אמש כשפעמון הדלת צלצל סוף סוף. "Ringggggggggg, ringgggggggg, ringggggggg."
הנה זה הולך, זה הולך! - צעק רטין כשהלך לכיוון הדלת. - אתה מאחר, חיית שדים!
כשפתח את הדלת, נוטי רטין, הוא מצא את הצללית של ישות ענקית אם נשווה אותה אליו. ידיו היו ענקיות ומלאות שיער שכיסו גם חלק טוב משאר גופו. על הראש שני קרניים עמדו גאים עם עיקול קל לכיוון החזית. עם זאת, זה היה ברגליים שבהן אחד מצא את המוזרות הגדולה ביותר של ההוויה ההיא, לאחת מהן הייתה פרסה עצומה שתואמת את הצבע הכהה של טאורן, אך השנייה ... לשנייה הייתה מעין רגל ברזל שהחליפה את מה בעבר היה בשר, ולכן הטאורן התנודד מעט כשהלך.
-מצטער רטין, לאחרונה הרגל הזו הורגת אותי בכל פעם שאני עושה צעד. - אמר הטאורן. - איך זה?
-טוב, ובכן, כבר תכנתתי את כל הפונקציות והקואורדינטות, אם שום דבר לא ישתבש היינו מסוגלים להגיע למולינו טארן תוך 0.0000587 שניות. הדבר היחיד שמדאיג אותי הוא להתממש מחדש במקום הנכון, אם היו טעויות כלשהן ... - הגמד לא סיים את המשפט, אך ניכר היה שאם הניסוי נכשל הם ישלמו ביוקר. - למרות שיהיה זמן לזה בהמשך, תן לי לראות את הרגל ההיא.
אף על פי שהיחסים בין גמד לטאורן לא היו נורמליים בעיני כל תושב אזרוט, עכבר וויגווינד ואגוריו פירנאמוניון היו משותפים במשך שנים רבות.
הגמד חילץ את הטאורן כשהיה רק גור במחנה טאוראג'ו. וגוריו ברח במהלך התקיפה "גרים טוטם" עם המזל שנפל למלכודת שלכדה את רגלו. לרטין, שהיה בהרפתקה, לא נותרה אלא להפריד את הרגל מגוף הטאורן כדי להציל אותו, הוא לקח אותו הביתה ושם ריפא, גידל וחינך אותו. בשל הבעיות שדווחו על ידי חוסר רגל, רטין עבד זמן מה על רגל מכנית כדי לעזור לוואגריו, שהספיק סוף סוף ללכת שוב. מאז חיו רטין ווגוריו מאות הרפתקאות, הם נסעו לחקור את פלאגולנדס או את דרום הים, הם שיגרו רקטות, הם עיצבו דלעת ליל כל הקדושים כדי למכור אותם בשווקי הערים הגדולות או בתי המכירות, והם אפילו התמודדו פעם עם היטי משוטט מדרום לחורבות אלתראק. עם כל זה רטין הפך לאב של וגוריו והגמד אהב את טאורן באותה מידה כמו בן.
-טוב, זהו, עכשיו זה אמור לפגוע בהרבה פחות בוואגוריו. - אמר רטין לאחר שסיים לתקן את הרגל המכנית. - ובכן, מה דעתך שנקטוף כמה פרחים מהגן? נצטרך דלק אם נרצה שזה יעבוד ...
-בסדר, אבל תן לי להשתמש ב- ZX-3000 TurboCollector זה veeeeez! - אמר הטאורן בתחינה.
-בשום פנים ואופן, הטורבוקולקטור הוא שלי, אתה יודע. - ציין רטין.
הגמד שם על גבו מעין תיק גב שהתחבר לצינור יניקה ויצא לגן יחד עם חברו.
-בבקשהאוררררר! - וגוריו התעקש בעיניים בהירות כמו של חתלתול המבקש מפנקו מבעליו.
לעזאזל זה בסדר, אבל רק פעם אחת! - סוף סוף הסכים רטין.
רטין העביר את המתקן לוואגריו, שמלא ברגש והתלהבות, הניח אותו על גבו ורץ לגינה של פלור דה פז מחוץ לבית.
-להתכונן! 3, 2, 1 ... - Vagorrio התחיל את הספירה לאחור ולחץ על הכפתור האדום. המכונה על גבו פלטה רעש גדול שהדהד על פני ההר והחל לרטוט. וגוריו אחז בחוזקה בשתי הידיים בצינור והצביע לעבר גן הפרחים. מיד יצא טורנדו קטן מצינור המכשיר ומוצץ כל אחד מהפרחים כאילו יודע לאן עליו לזוז כדי לתפוס אותם.
-בסדר, עכשיו אנחנו רק צריכים לחכות שהטורבו-קולקטור יהפוך את הפרחים לדלק. - אמר רטין לוואגריו. - אתה יודע את החשיבות של מה שנעשה היום, נכון?
-אתה לא מפסיק לחזור עליו כבר שנה, רטין. מה אם נופיע בעיתונים, מה אם ישימו את שמך על כוכב, מה אם גובלין לא יכול אפילו לחלום על משהו כזה ... - ענה וגוריו.
"כמובן שגובלין לא יכול אפילו לחלום על משהו כזה!" - אמר רטין בכעס. - האידיוטים הירוקים האלה חושבים רק על זהב. תקשיב וגוריו, זה הרבה יותר מהמצאה, זה ישנה את אורחות חייהם של אנשים, זה מעביר חומרים מן המניין. - ציין הגמד.
המצאתו כללה פלטפורמה שהחזיקה גירוסקופ רגיל לכאורה, הגירוסקופ היה מחובר לסוללה שעבדה עם שמן מזוקק של פלור דה פז, שהיה זול במיוחד. אם זה יעבוד, המכונה תוכל להעביר אותם מבית ההרים לביתו של וגוריו בטחנת טארן בפחות ממצמצת עין. עם זאת קיווה ראטין להיות מסוגל להעביר את החומר לכל אזור של אזרוט ואאוטלנד באופן מיידי.
-בוא, עלה. - אמר רטין לוואגריו. - הגיע הזמן.
הטאורן טיפס אל החפץ, ושם היו, כמו בכל כך הרבה הזדמנויות אחרות, יחד ומוכנים להתמודד עם הרפתקה חדשה. הם לבשו את מכסה המנוע עם משקפי טייסים ומעיל העור.
-רטין, אני מאוד מתרגש! אני מקווה שהכל ילך כשורה ונראה אותך מהצד השני! - אמר וגוריו לבסוף לרטין.
-אוקיי בוא נלך! חישוב מסלול ... הכנת קואורדינטות ... תדלוק מיכל ... הכנת כורים ... ולבסוף ... הכפתור האדום! - אמר רטין בזמן שהחל את המצאתו.
לפתע בתוך אותו מרתף הכל נדלק לפתע, הג'ירוסקופ החל לזרוח ומיד אחר כך הוא ספג את עצמו, והשאיר את החדר נטוש לחלוטין.
בטחנת טארן מיד הופיע ניצוץ ולידו הגירוסקופ הופיע עם שני אנשי הצוות.
-זה היה הצלחה! - צעקו השניים ביחד. - הצלחה, הצלחה, éééééxito!
רטין ווגוריו ירדו מהספינה וחיבקו זה את זה כשהג'ירוסקופ החל לרעוד. זה רעד ונדלק, התחיל להיסדק ולבסוף התפוצץ.
גופותיהם של שני החברים יצאו החוצה לפני שהספיקו לעשות דבר. בין עשן לאש, גופתו של וגוריו הייתה ליד עץ אך הגמד נעלם לחלוטין.
זרועו של הטאורן החלה לנוע לאחר שרוב העשן התפוגג. לפתע צץ ראשו של רטין מזרועות חברו.
-אגוריו! ווגוריו אתה בסדר?! וגוריו דבר איתי בבקשה! - דמעות החלו להופיע בעיני הגמד שהחל להבין את חומרת המצב בו הוא נמצא. - הוא הציל אותי, ווגוריו הציל אותי, הוא הגן עלי מפני הפיצוץ ומן ההתנגשות בעץ הארור הזה. הוא חשב כשהוא מביט בגוף האינרטי שהיה בן זוגו הנאמן במשך כל כך הרבה שנים.
רטין התנשף בגללו זה קרה. וגוריו התריע בפניו פעמים רבות על ההסתברות שזה לא יצליח. עכשיו בגללו טאורן מת, הוא מעולם לא יכול היה לסלוח לו.
תוך כדי בכי בחיבוק לבבי של ווגוריו, הטאורן החל לנוע מעט.
-קוף, ארון הקודש- וגוריו השתעל.
-VAGORRIO!, אתה חי! - עיניו של רטין התרחבו והוא נתן לחברו חיבוק שכמעט הסיט את נשימתו.
-מה חשבת הא ... שתוכל להיפטר ממני כל כך בקלות? - אם לשפוט לפי נימת קולו, הטורן נפצע אם כי נראה שהוא ייצא ממנו. - תצטרך יותר מפיצוץ של כלום ... אף על פי ... - הטאורן השפיל את מבטו למקום בו צריכה להיות רגלו המכנית. - נראה שאני אצטרך תיקון הא ... - הרגל נעלמה כתוצאה מהפיצוץ.
נפתור את ואגוריו, אל תדאג, הדבר החשוב הוא שאתה כאן. - אמר רטין.
עברו שבועיים מאז התאונה וראטין יצר רגל חדשה עבור ווגוריו, פונקציונאלית לחלוטין ומנוסחת יותר מהקודמת. הטאורן הודה לו פעמים רבות על ההמצאה שבזכותה הוא ילך שוב כרגיל.
הם היו ליד השולחן בסלון ואכלו ארוחת ערב בזמן שהם צפו בטלוויזיה בתמונות בניית הג'ירוסקופ שרטין הקליטה. הרגשות עברו בראשו של הגמד וגרמו לו עצב וגם שמחה, הוא לא הגשים את חלומו אבל חברו היה איתו.
-אגוריו, אני רוצה לתת לך משהו. הגמד מסר לקופסה קופסה.
הטאורן פתח את הקופסה ובתוכו מצא תצלום של שניהם לצד שרידי הגירוסקופ ששכב במרתף. וגוריו הביט לראטין בעיניים כשדמעה הופיעה בעיניו.
-תודה רבה לכל החבר שלי, אני אוהב אותך. - במילים אלה הטאורן לא רק הודה לרטין על מתנתו, אלא לכל זמנם יחד.
מוקדש לחברתי נובה שעזרה לי למצוא שם לגמד
מַברִיק!